במסגרת תקנת חז”ל לקרא פרשת השבוע בציבור בכל שבת,תקנו גם לקרא לאחריה קטע מהנביאים,בנושא שקשור לפרשה, מלבד תקופת ט באב-3 שבתות לפניו הנושא הפורענות,ו-7 שבתות אחריו הנושא הנחמה שלאחר החורבן והגלות.בכך רצו להדגיש את האוירה אותה אנו אמורים להרגיש בתקופה זו.7 שבתות הנחמה מגיעות עד ר”ה-תחילת ימי הדין.האם מקרה הוא או שמא מונח בכך שישנו קשר שמוליך מהאוירה של פוסט חורבן לאוירת התשובה שבה צריכים להיות כהכנה ליום הדין?

כדי לברר זאת,עלינו להבין תחילה את ענין התשובה ואת תוכן ר”ה.

בתפילת נעילה שבסיום יו”כ-השיא של ימי הדין,כתוב „עד יום מותו תחכה לו ,אם ישוב, מיד תקבלו.”זהו כלל שנראה תמוה-שע”י תשובה נמחל החטא.האם יתכן שבית משפט יפטור מעונש אדם שחטא-למשל רוצח-בגלל שעשה תשובה?

פליאתנו תגדל משנבחן את תוכן יום הדין של ר”ה.היינו מצפים שעיקרו יהיה תשובה.אך כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנוסח התפילה,אין זכר לתשובה-וידוי יש רק ביו”כ, אך לא בר”ה.

תשובה

כתוב בגמ'(ע”ז ד:): אמר ר’ יוחנן: מאי דכתיב” נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם עול”על שהקים עולה של תשובה-כלומר שדוד היה המחדש של דרך התשובה עבור כל החוטאים(בתשובתו על לקיחת בת שבע בזמן שבעלה היה עדיין חי).

מדוע דווקא דוד הוא המתאים להיות המורה דרך לתשובה?

המהר”ל מבאר זאת בספרו נתיבות עולם (נתיב התשובה פרק ד’) ע”פ הגדרה מקורית במושג התשובה: בעל התשובה הוא חוזר אל התחלתו הראשונה כמו שהיה בלא חטא -כפי שהיה בתחילת בריאתו ולכן יש כאן סילוק עוון.בהיווצרות המסגרת הציבורית של עם ישראל,דוד היה המלך הראשון ולכן רק באמצעותו נולד מהציבור -מלכות,כפי שבזמנו היה אדם תחילת האנושות,וכיון שתשובה היא חזרה למצב ההתחלתי,לכן דווקא הוא היה זה שיכל ללמד כיצד באמצעות תשובה חוזרים למצב של תחילת בריאתו.

מוסיף המהר”ל,שזו הסיבה שה’ מקבל שבים(בכך עונה על שאלתנו לעיל) שהרי הבורא הוא התחלת הכל, וא”כ אם השב חזר אל התחלתו,זה זהה עם כך שחזר אל ה’ שבראו.

נבאר הדבר באמצעות עיקרון שכותב הרמח”ל (קל”ח פתחי חכמה פתח ג’):”תכלית בריאת העולם הוא להיות מיטיב כפי חשקו הטוב בתכלית הטוב”.כלומר,כפי שלכל יצרן יש מטרה ליצירתו,כך גם לבורא העולם היתה מטרה שלשמה ברא שמים ,ארץ ,וכל אשר בם והיא- להיטיב לאדם שברא את הטובה המכסימלית שיתכן ולכן גם ברא את האדם בצורה כזו שיהיה מסוגל לקבל את הטובה שברצונו להשפיע לו.אלא שאם האדם חוטא, הוא כאילו קלקל את היצירה שנקראת אדם ,ולכן למרות שה’ רוצה להשפיע לו טוב,אי אפשר לבצע אתו זאת,-לתת לו הנאה רוחנית כיאינו ראוי לכך.ממילא מובן מה שהתקשינו להבין כיצד מועילה התשובה-אם הצליח באמצעות התשובהלתקן עצמו לצורה המקורית שבה נוצר,ישנה האפשרותשהבורא יממש בו את כוונתו בבריאת העולם-להיטיב עמו.

תוכן ראש השנה

עמדנו על כך שנעדר בו תשובה-וידוי.מה כן נמצא בתוכן התפילה? יש בו ביטוי נרגש של שאיפתנו לכך שהעולם כולו יגיע למצב אידאלי שבו תכלה הרשעה ,עם ישראל יחזור מהגלות לישראל,ויגיע לתקופת זוהר שבו יחד עימם גם כל העולם יגיע לשלמות וכל האנושות תשמח ליהנות מכך שה’ ינהיגם בגלוי ירומם אותם ויקרבם אליו.

האם לכל זה יש קשר לתשובה?

אכן כן.לפי מה שהתבאר בענין התשובהזו הרי המטרה הסופית של התשובה שיחזרו למצב ההתחלתי שב וראויים להשפעת טובה וקרבת הבורא.

בכך מתבררת גם הדילמה שבה פתחנו-אכן יש קשר בין נחמת החורבן של ט’ באב לר”ה.אם ההתבוננות בחסרון של החושך הרוחני שנוצר בהתרחקות ה’ מעימנו בגלות ובעיקבות חורבן המרכז הרוחני בירושלים -בית המקדש- שבאמצעותו היה קשר גלוי בין ה’ לעם ישראל-יוצרת אצלנו תשוקהלחזור לתקופת הגדלות הרוחנית של עם ישראל,תשוקה זו של חזרה למצב ההתחלתי של עם ישראל,היא היא עצם מחשבת התשובהשבאמצעותהנוכל לזכות ביום הדין של ר”ה,כי רק על בסיס השקפת עולם כזו במקרו יש טעם לדון בפרטי המיקרו-החטאים.

אמנם זו עבודה לא קלה אינטלקטואלית וריגשית,ולכך יש עבורנו חיזוק בפסוק משיר השירים אני לדודי ודודי לי שראשי תיבות שלו אלול שבחודש זה שלפני ר”ה שמי שמתאמץ בכך (כגון בשמיעת הרצאות או קריאת חומר)יוכל להרגיש שמשמים עוזרים לו להצליח

נקווה שכולנו נזכה לשנה טובה ובמיוחד יהודי בודפשט וכל יהדות הונגריה

כתיבה וחתימה טובה