Héber

צום י”ז בתמוז ואנחנו

מחבר: הרב דוד קלטי
לאור: א׳ בתמוז תש״ע

מחבר: הרב דוד קלטי
לאור: א׳ בתמוז תש״ע

ב-29 ביוני יחול צוםי”ז בתמוז.זהו אחד מארבעה צומות דרבנן שהוזכרו כבר בתנ”ך בספר זכריה 8 ,ולכולם רקע משותף- ארועים שארעו בתאריכים אלה,היו שלבים באיבוד העצמאות המדינית ,חורבן בית המקדש ,ויציאה של עם ישראל לגלות.אמנם,ארועים אלה הסתיימו כבר לפני 1952 שנים, אך הרמב”ם בהקדמתו להלכות צומות אלה (הלכות תענית פרק 5 הלכה 1),תורם לאקטואליזציה שלהם עבורנו:

“יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה,ויהיה זה זכרון למעשנו הרעים ומעשה אבותנו שהיה כמעשנו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות ,שבזכרון דברים אלו, נשוב להיטיב.”
כלומר,אצל עם ישראל ,כללי ההיסטוריה הפוליטית מונחים ע”י כללים רוחניים,שיסודם בברית שבין ה’ לבינם,ולכן,הגדרת תהליך פוליטי שקורה אצלם יהיה אמיתי,רק אם נבחן אותו בשני פרמטרים אלה.
הקטסטרופה של הגלות,ארעה בשני שלבים:1-גלות 10 השבטים(מלכות ישראל)
2-גלות 2 השבטים(מלכות יהודה)
ב-י”ז בתמוז הבקעה חומת ירושלים בירת ממלכת יהודה,שבה היה גם בית המקדש,ע”י צבא בבל שבראשות נבוכדנאצר מלכם.כלומר,זה היה תחילת הסוף.
כדי להבין מה היה הפגם בתפקוד היהודי של עם ישראל,שהתחיל להניע את התהליך,עלינו לבחון את הארועים בספר מלכים ב.
מאוד מפתיע להיווכח,שהמלכים בשתי הממלכות ,שבהנהגתם איבדו את עצמאותם, היו צדיקים.
במלכות ישראל-היה זה המלך הושע בן אלה.לפניו מלכו מלכים רשעים,שהראשון שבהם-ירבעם,העמיד משמרות לפני הגבול עם ממלכת יהודה,שמנעו את העם מלקיים את המצווה דאורייתא לעלות לרגל לירושלים בשלושת הרגלים.משמרות אלה נשארו גם בזמן המלכים הבאים,עד שמלך הושע בן אלה, והסירם.
במלכות יהודה-המלך יאשיהו קיבל עם עובדי אלילים.אביו וסבו הנהיגו עבודת אלילים בהוראת השלטון.יאשיהו,שהתקרב לירמיהו הנביא,ביער את עבודת האלילים,הרג את מנהיגיהם,ושלח מפקחים לוודא,שלא נשארו אביזרי פולחן.בספר מלכים כתוב אודותיו,שלא היה לפניו מלך שהלך בדרכי דוד אביו כמוהו,וגם אחריו לא היה.לבסוף,מת במלחמה עם מצרים,וירמיה הספיד אותו הספד מרשים.הספד זה מהווה פרק שלם במגילת איכה שאותה קוראים בצום תשעה באב.ירמיה מכנהו שם”רוח אפנו משיח ה’.מלך זה ציווה לעשות בדק בית בבית המקדש.הממונים באו אליו בבהלה.משפתחו את ספר התורה שבמקדש,היה פתוח בפרשת הקללות ,בפסוק שאומר שה’ יוליך את ישראל יחד עם מלכם לגלות.המלך נבהל מאד,ושלח משלחת לחולדה הנביאה בעניין,בתקווה שתתפלל עליהם (ירמיה היה גם כן אז, אבל שלחו דווקא לחולדה בהנחה שלאשה רגש רחמים חזק יותר).חולדה השיבה בנבואה חמורה מאוד, שהכל עומד להחרב.
למה נגזרה בכל זאת גזירת אבדון תחת שלטון שני מלכים צדיקים אלה?
התמונה תתבהר,משנבדוק כיצד הגיב העם לשלטון החדש.
במלכות ישראל-כאמור,הושע בן אלה הסיר את המשמרות.האם כעת עלה העם לירושלים?המצב נשאר כפי שהיה.אם כן,החלפת השלטון רק החמירה את מצב ההדרדרות של העם.לפני כן היתה זו הדרדרות כפויה,וכעת זו הדרדרות בבחירה חופשית,ובכך, נכשלו בתפקידם כעם הנבחר.
במלכות יהודה-הזכרנו שיאשיהו נהרג במלחמה.הרקע למלחמה היה,שפרעה נכה רק עבר דרך ארץ ישראל כדי להלחם עם אשור,וממש התחנן ליאשיה,שלא יבא להלחם אתו.למה יצא בכל זאת יאשיהו להלחם?כיון שבברכות שבתורה כתוב,שאם ילכו בדרך היהדות,חרב לא תעבור בארצם,ולכן לא הרשה שצבא יעבור בארץ ישראל.כל כך בטוח היה בהחלטתו,שאפילו לא מצא לנחוץ להתיעץ עם מורה דרכו,ירמיה.במה טעה?השלטון אמנם התחלף לטוב, אך העם המשיכו לעבוד עבודה זרה.המלך שלח אמנם מפקחים לבערם,אך העם התחכמו-צורת הע”ז היתה על הצד הפנימי של הדלתות,וכשנפתחו,והמפקחים נכנסו,לא ראו דבר-אותה ההדרדרות שהייתה במלכות ישראל-למרות שהתבטלה הכפיה,המשיכו באותו דרך,וכעת בבחירה חופשית-וזה כשלון לאומי טוטלי.
דבר נוסף נוכל להבחין אצל יאשיה.בקרב,נתן פרעה פקודה ליורי החיצים, שכולם יירו על יאשיהו.כל גופו היה מלא חיצים ,והוא התמוטט.הסובבים אותו הבחינו שהוא ממלמל,והטו אוזנם לשמוע, כי חשבו שאולי איבד אמונתו כיון שכך ארע לו למרות שהיה צדיק(שואה….),ושמעו שאומר פסוק “צדיק הוא ה’ כי פיהו מריתי”.באמת במה המרה את פי ה’?ישנו ציווי”לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל”-חיוב לשמוע להוראות גדולי התורה שבדור.לכן הצטרך יאשיהו להתיעץ עם גדול הרבנים-ירמיה,אך הוא התגאה לחשוב שהוא לא צריך.ואז אבדה יהודה את עצמאותה,וזה היה תחילת התהליך שהוביל לסוף-לחורבן וגלות שממנו מקווים אנו בכל יום להגאל.
האם שני חסרונות אלה אקטואליים עבורנו?

לחזור

A honlap további használatához a sütik használatát el kell fogadni. További információ

A süti beállítások ennél a honlapnál engedélyezett a legjobb felhasználói élmény érdekében. Amennyiben a beállítás változtatása nélkül kerül sor a honlap használatára, vagy az "Elfogadás" gombra történik kattintás, azzal a felhasználó elfogadja a sütik használatát.

Bezárás